ישראליפט שירותי תל"ג בע"מ נ' קורסיה

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה, בתיק שמספרו 2610100103, בגין 3 שיקים שמשך מחשבונו בבנק מסד, לזכות המשיבה, על הסך של 15,300 ₪ כל אחד.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע על נספחיה, בהתנגדותו של המבקש, בתצהירו ובנספחיו, בחקירת המבקש בפני ביום 17/5/2011 ובסיכומי טענות הצדדים בכתב, הגעתי למסקנה כי הגנתו של המבקש היא הגנת בדים ודין הבקשה להידחות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיקים ניתנו לצורך הבטחת תשלומים שהיה על המשיבה לקבל מאת מעסיקתו של המבקש, חברת "מגורי איכות באר-שבע בע"מ" (להלן: "מגורי איכות"), בגין שירותי תחזוקת המעליות בבתים משותפים אותה ניהלה "מגורי איכות", וכי המבקש היה עובד שכיר, במעמד של מנהל עבודה, בחברת "מגורי איכות".

אלו הן טענותיו המרכזית של המבקש:

א. השיקים נמסרו על ידו בשל כפייה ותחת לחץ שהפעילה עליו מעסיקתו לשעבר, חברת "מגורי איכות", תוך איום כי מקום עבודתו עלול להיסגר;

ב. לא ניתנה תמורה בעד השיקים;

ב. השיקים נמסרו על תנאי ולפיו לא ייפרעו אלא ישולמו על ידי "מגורי איכות" למשיבה;

ג. השיקים שולמו בפועל על ידי "מגורי איכות" – קרי, על ידי מי שרכש אותה מאת מנהלה הקודם;

ד. ניתן פסק דין כנגד "מגורי איכות", לטובת המבקש, ולפיו עליה להשיב לו את הכספים נשוא השיקים שמסר למשיבה, ועם קבלת הכספים יעביר אותם למשיבה.

על פני הדברים, טענותיו של המבקש, לכאורה סותרות אלה את אלה, וחלקן התמוטטו במבחן החקירה הנגדית.

כך, למשל, לא יעלה על הדעת לטעון גם כי הסכומים הגלומים בשיקים שולמו בפועל על ידי "מגורי איכות" וגם כי קיבל המבקש לידיו פסק דין, מבית הדין לעבודה, לפיו עליה לשלם סכומים אלה (בשנית?) לידיו והוא יעביר אותם למשיבה. שתי הטענות גם יחד סותרות את הטענה כי לא ניתנה כל תמורה בעד השיקים או כי אין היא זכאית לכספים.

באמירה (המופיעה במפורש בעמ' 3 לסיכומי ב"כ המבקש) כי בדעת המבקש להעביר את הסכומים שיקבל לידי המשיבה, יש משום הודאת בעל דין, לכאורה, בזכותה של המשיבה לקבל כספים אלה, אמירה הסותרת את טענת היעדר התמורה (וטענות אחרות של המבקש).

לעניין הטענה כי המדובר בשיקים שניתנו "על תנאי", בע"א 623/88 גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פד"י מד (2) 801, 803, נאמר:

"מסירת שטר בטחון היא מסירה על תנאי וזכות המחזיק בשטר בטחון לממשו על ידי סיחור ו/או תביעה לפרעון קמה רק אם נתמלא התנאי. נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהייתה מסירה על תנאי והן שהתנאי לא התקיים". (ההדגשה שלי –י.ב.).

המבקש לא הבהיר בתצהירו ובחקירתו הנגדית מדוע הוא סבור שהתנאי במסירת השיקים לא התקיים, שהרי הודה, בחקירתו (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 17/5/2011, שורות 25-27) כי תשלום שלכאורה בוצע, לטענתו, על ידי "מגורי איכות", גם בגין השיקים נשוא הדיון, לא בוצע בסופו של יום (או בלשונו: "... השיק קיים וגם הוא חזר..."). אם כך – מדוע לא התקיים התנאי לפיו כאשר "מגורי איכות" אינה משלמת את התשלום הגלום בשיקים על המבקש לעשות זאת?

לעניין טענתו של המבקש בדבר "כפייה כלכלית" למתן השיקים - נפנה ללשונו של סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1937:

"17.(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.". (ההדגשה שלי – י.ב).

מאחר והמבקש אינו טוען כי המשיבה, או מי מטעמה, כפה עליו את מתן השיקים, אלא מעסיקתו, חברת "מגורי איכות", הרי ממילא ההתקשרות עם המשיבה לא "נכפתה" על המבקש בתנאים המנויים בסע' 17.